|
נועה פרז, כיתה ב 3, בית ספר הדר, נס ציונה:
יש לך מזל שהם לא מדברים הפוך
למשל במקום שלום מולש.
דוד אריה: נועה, זה באמת היה מסבך את העניינים!
רז יואב, כיתה ג'2, בי"ס חופי הגליל, סער:
כל האנשים אולכים על הרוש והרגלים הם הידים.
דוד אריה: נכון.
עידן רייך, כיתה ב'2, בי"ס גורדון, קריית חיים:
כולם הולכים על הידים ואמהות של הילדים אומרות להם:" אל תאכל ברגלים".
דוד אריה: נכון!
י פעת, כיתה ג''2, בית ספר גוונים סתריה, ישרש:
דוד אריה היה ליצן החצר בממלכת הפכאל ובארץ הזאת כולם הלכו על הידיים , החזיקו את הסכין והמזלג ברגליים והאימהות היו אומרות לילדים אל תאכלו ברגליים שאצלנו האמהות אומרות לילדים אל תאכלו בידיים בקיצור , זו היתה ארץ מוזרה.
דוד אריה: כן, זאת היתה ממלכה מוזרה מסוכנת, אבל בסוף הכל הסתדר.
ערן שרביט, כיתה ג''3, בית ספר גוונים סתריה, ישרש:
דוד אריה בממלכת היפכאל כולם הלכו על הידים ואכלו ועשו הכל עם הרגלים.
דוד אריה: נכון!
|