דוד אריה: כולם מוזמנים לקרוא את ההרפתקה הנפלאה, המותחת והמקורית של זוהר!

זוהר,כיתה ב, בי"ס א ד גורדון, תל אביב

פעם ביקרתי בארץ ששמה משקפופיה. הגעתי בלילה והלכתי לישון. למחרת בבוקר הסתכלתי בחלון והשמש לא זרחה. נשארתי לישון במיטה עד הבוקר. למחרת בבוקר קמתי והעולם היה ירוק. פתחתי חלון וראיתי עשן ירוק, היה גם ריח ירוק. פתאום הסתכלתי למטה וראיתי איש מעשן סיגריה ירוקה. ואז הסתכלתי במראה וראיתי שגם אני ירוק. אז רציתי לצבוע את השיער שלי בסגול אבל הצבע הפך שוב לירוק. יצאתי החוצה ושאלתי אישה (ירוקה) שעמדה לידי- למה העולם ירוק ולמה אתמול השמש לא זרחה? ענתה לי האישה ככה זה אצלנו. ביער גרה זיקית שמחליפה צבעים. בכל פעם שהיא מחליפה צבע זה משפיע על העולם. רק אם נכנסים למנהרת הזמן אפשר למצוא את התרופה שתצליח להעלים את הזיקית ולהחזיר את הצבעים לעולם. אבל צריכים קוד כדי למצוא את התרופה. את הקוד הזה ייתן לך המכשף בשוק.

יצאתי לחפש את המכשף, חיפשתי וחיפשתי בשוק אך לא מצאתי. עצרתי ליד דוכן שמוכרים בו מלפפון חמוץ ושאלתי את המוכר- חיפשתי שעות את המכשף בשוק, האם אתה יודע היכן הוא נמצא? ענה לי המוכר. לכך ימינה ושמאלה ושוב ימינה ושמאלה ועוד ימינה ועוד שמאלה ואחר כך חמש ימינה ושני שמאלה. אז תכנס לסימטה צרה ויהיה חושך. (בצבע ירוק) תלך ישר ותמצא דלת. תדפוק על הדלת ושם גר המכשף. אמרתי תודה למוכר בדוכן ויצאתי לדרכי (הירוקה). הלכתי ימינה ושמאלה ושוב ימינה ושוב שמאלה ובקיצור אחרי המון ימינה ושמאלה הגעתי לסימטה צרה. דפקתי על הדלת ולא ענו ושוב דפקתי על הדלת ולא ענו. שוב דפקתי ואז יצא אויר והוא צעק אלי- יש פעמון לא חייבים להרוס לי את הדלת!! שאלתי אותו מי אתה? והוא אמר יש לך במקרה מפית? הוצאתי מכיסי את המפית והגשתי לאויר ושאלתי אותו: אתה בטוח שאתה יכול לתפוס אם אתה אויר? כן אני יכול הוא ענה ולקח את המפית. הוא ניגב את עצמו ככל שיכל ואז התגלה לעיני מכשף. יופי אמרתי בליבי. מצאתי את מה שחיפשתי , בטח הוא יודע את הקוד למנהרת הזמן ששם נמצאת התרופה. שאלתי את המכשף על הקוד. ענה לי המכשף. כן יש לי אותו רוב האנשים ניסו למצוא את הזיקית אבל רובם לא ממש הצליחו. אמרתי לו תודה על העצה אבל אי רוצה לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד . הוצאתי ניר ועט והתחלתי לרשום את הקוד.: עשר, חמש, שתיים. הודיתי למכשף וחזרתי למלון. לקחתי איתי מים, כובע חבל ומלפפון חמוץ למקרה שאהיה רעב. יצאתי לדרכי. שאלתי איש אחד שעמד לידי אם הוא מכיר את הדרך למנהרת הזמן. ענה לי האיש לך ישר ימינה ושמאלה ושוב ישר ושמאלה וימינה ואז תלך ישר לתוך הג''ונגל. שם תמצא את מנהרת הזמן. הודיתי לאיש ויצאתי לדרכי. הלכתי זמן רב, בדרך ראיתי המון זיקיות קטנות אבל אמרתי לעצמי - אני מחפש זיקית גדולה. אחרי הליכה רבה הגעתי למנהרת הזמן היא היתה גדולה ומאוד רחבה וכמובן ירוקה. הוצאתי מכיסי את הקוד אבל לא מצאתי את לוח הקודים . לחצתי בטעות על אבן והתגלה לפני לוח הקודים. הקשתי- עשר, חמש, שתים. אז נפתחה לעיני מנהרה. המנהרה היתה מלאה בזיקיות אבל הופתעתי הן לא היו ירוקות. הן החליפו צבעים כל שניה. חיפשתי את התרופה טוב טוב אבל למרבה הצער החבל שלי נתקע בלשון של זיקית. ואז אחרי שהייתי שם קצת זמן, נפלתי לתוך מנהרה נוספת. בקצה המנהרה מצאתי את התרופה. אמרתי לעצמי, יופי מצאתי את מה שחיפשתי!! אבל אז הבנתי- איך אצא מפה?!! ואז נזכרתי הרי החבל שלי ניתקע בלשון של זיקית. החזקתי בקצה השני של החבל וטפסתי עליו למעלה לפתח המנהרה. כל אותה עת החבל היה קשור בצד השני ללשון של הזיקית. יצאתי מהמנהרה כשהתרופה בידי. אחרי זמן מה מצאתי את ביתה של הזיקית הגדולה. היא ישנה. נכנסתי לביתה ושפכתי קצת מהתרופה אל תוך החלב שהיא שותה אחרי שהיא מתעוררת. אחרי זמן מה הזיקית התעוררה. התחבאתי מאחורי ביתה והצצתי מהחלון. ראיתי שהיא שותה את כוס החלב המורעל. הסתכלתי ולאט לאט היא התחילה להיעלם ותוך כדי כך יצאו ממנה כל צבעי הקשת והתפזרו החוצה. יופי אמרתי הזיקית נעלמה. כשהתקרבתי לכפר המגורים שמעתי שכולם מריעים יופי!! הצבעים חזרו לעולם!!!

ואז הסתכלתי מסביבי וראיתי שהעולם באמת חזר לצבעו הטבעי וגם אני חזרתי לצבעים הטבעיים שלי.

יערה, כיתה א3, בי"ס אבן חן, לכיש
פעם אחת שראיתי סרט בבית היה חושך מוחלת ונורא פחדתי אז היתקשרתי לאמא שלי ואמרתילה שתבו למתהוניא אמרה לי שאני אתקשר לאחותי היתקשרתי לאחותי היא אמרה שהיא תכף באה עד שהיא באה היתי מאוד צמאה ואחרי שהיא באה ופתחה לי את האוראני הלחתי ושתיתיאחרי הסרט כאב לי ממש הגרון כי לא שתיתי הרבה זמן בסרט 

דוד אריה: הרפתקה מפחידה! אין ספק שחשוב לשתות גם במהלך צפייה בסרטים. J

שקד, פתח תקווה:

עידן שמש,כיתה א 2, בי"ס יזמ''''ה,מודיעין:

פעם נסתי בסירת מנואה. ופיתאום ניה לי חורים בסירה.אבל מזל שהיה לי ניר סלותיפ. ואז סתמתי את החורים, נסתי לחוף.הלכתי הביתה

דוד אריה: איזו תושייה! מזל שהיה סלוטייפ.

דור,כיתה ג"2, בי"ס עמל,כפר יונה

פעם תסתי בסירת אוויר ואז נחתתי בים ונתקלתי בכריש ומצאתי רובה תאון יריות יריתי בכריש והוא מת ואז באו האחים שלו להרוג אותי כי הרגתי את האח שלאם ונשאר לי עוד יריאה אחת והם היו 3 כרישים הרגתי אחד מהם ונגמר לי היריות ברובה והם באו להרוג אותי ואז בה ליוויתן ומעך אותם ושחיתי לחוף וחזרתי הביתה הסוף

דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! מזל שהסוף טוב.

עידן שמש, כיתה א'2, בית ספר יזמ"ה,מודיעין:

פעם כשאלכתי אל הולנד ראיתי ים. צלתי וראיתי אלמוגים. אפכתי לקטן וניכנסתי לתוכם. אבל פיתאום אונתי שזה אלמוג תרף. הובלה אותי.אבל מזל שהיה לי סקין. ואז חתחתיאת האלמוג התרף מיפנים. ויצתי

מין האלמוג.

דוד אריה: אלמוגי טרף הם מפחידים מאוד!

עידן שמש, כיתה א'2, בית ספר יזמ"ה,מודיעין:

פעם כשהלכתי להרי הסלעים. ראיתי מערה גדולה. ואז ניכנסתי והיא איתה חשוכה.ניכנסתי אל המערה, והיתרגלתילחושח. וראיתי שהתיקרה נמוחה.אני זחלתי ובסף יצתי.

דוד אריה: מערות חשוכות הן גם מפחידות וגם מרתקות.

עידן שמש, כיתה א'2, בית ספר יזמ"ה,מודיעין:

כשאני הלכתי לאמריקה הצפונית. פגשתי איש עם כמתים.והוא היה גועלי מאוד.והוא היה גדול מאוד.

הוא לקך אותי בכלוב מיחותי ברזל.אבל מזל שהיה לי פליר בכיס,כהוא חותח חותי ברזל.ואז אוצתי את הפליר וחתחתי אתחותי הברזל. ויצתי מין הקלוב.

דוד אריה: פלייר ברגע הנכון זה כמו מלפפון חמוץ ברגע הנכון!

רומי, כיתה ד'2, בי"ס אלונה, גבעת נילי:

פעם כשדוד אריה היה קטן קרה דבר מוזר, ועכשיו אני מתכוונת לספר לכם עליו.

כידוע דוד אריה מאד מאד אהב לאכול קישוא.דוד אריה הקטן הלך לחברו הטוב שימשוני, ובדיוק אמו הכינה מרק ועוד איזה מרק, מרק קישוא.ושאמא של שימשוני לא ראתה דוד אריה הקטן טרף הכל עד שכל המרק חוסל.אמא של שימשוני אמרה " אוי יו יוי אכלתה הכל והמרק בכלל היה בישביל המסיבה עכשיו אני צריכה להכין עוד מרק וחסר לי קישוא, עשיתם מספיק בלאגן עכשיו לכו לשחק" הם הלכו לחדר ופיתאום דוד אריה היצתמק ממש כמו צימוק והפך לירוק ממש כמו קישוא בסוף לא היה אפשר להבדיל ביןקישוא לדוד אריה הקטן. שימשוני כבר חשב שזה סתם העיינים שלו לא ראו טוב ו את הקישוא ליד הכיור.אמא שמחה שפיתאום צץ לה קישוא בידיוק מה שהיא היתה צריכה והיכניסה אותו לתבשיל.כשהמים רתכו דוד אריה הקטן התחיל לצרוח, אמא מיד חייגה לכל בתי החולים.

בסוף איש שמן ונמוך ניכנס אם בקבוק בצבע עור ומרח על הקישוא והקישוא הפך לדוד אריה.

וככה שב דוד אריה להיות דוד אריה במקום להיות דוד קישוא.. חבל דוקא היה מעניין לקרוא את הרפתקאות דוד קישוא בערבות רומניה...

דוד אריה: הרפתקה נהדרת – גם מותחת וגם משעשעת! תודה!