שחר סרור, כיתה ה'2, בי"ס אריאל, רמלה:
ינץ(דוד אריה) נהנהתי מאוד מסדרת הספרים שלך כשאני מתחילה לקרוא קשה לי מאוד להפסיק 
אני הייתי רוצה לפגוש אותך בבית הספר שלי
 
דוד אריה: גם אני וגם ינץ שמחים שהספרים אהובים עליך! ינץ מקווה שיום אחד הוא יגיע לבית הספר שלך!



חסוי:
דוד אריה פוגש מפלצת
קוראים לי צפריר 
דוד אריה אמר:ראיתי פעם מפלצת
פעם טילתי במערב עצום ואז
דוד אריה הרגיש שמרימים אותו
ובעצם זו מפלצת!
ואז המפלצת בלעה אותי! והרגתי
אותה בבטן ויצאתי
וראיתי מפתח זה המפתח לאוצר האבוד! קראתי
נכנסתי למפלצת וחפרתי ומצאתי אוצר
באוצר תחפושת של לוחם קומנדו
צוללן הסוף 
ספור מקסים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
דוד אריה: הרפתקה מסעירה!




לירן, כיתה  א'2, בי"ס ויצמן, ראשון לציון:
דוד אריה פוגש מפלצת
קוראים לי צפריר
דוד אריה אמר: פעם אחת הלכתי לטייל בקוטב היה שם קר קר קר
ואז הרגשתי שהאדמה זזה ראיתי מפלצת גדולה והיא בלעה אותי 
הרגתי אותה על ידי כך שבעטתי בה בבטן ואז יצאתי דרך הפה של המפלצת וראיתי מפתח אמרתי זה המפתח לאוצר האבוד אני חזרתי לבטן של המפלצת וחפרתי עד שמצאתי אוצר סוף ספור מקסים!!!!!!!!!!
 
דוד אריה: גם הגרסה הזאת מסעירה!




שגב, כיתה א'2, בי"ס רגבה, שבי ציון:
הייתי במדבר בטיול גמלים.
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מהנה!




תמיר טויב, כיתה א'2, בי"ס רגבה, שבי ציון:
דוד אריה בממלכת השדים
 
דוד אריה: נשמע כמו מקום שהייתי רוצה לבקר בו!




מעיין, כיתה א'2, בי"ס שער הנגב,קיבוץ מפלסים:
פעם כשטיילתי באזורים הכי צפוניים של היער המפלסימי, הגעתי במקרה לבית ספר יסודי. נכנסתי לאחת מכתות א כדי להשתתף בשיעור. 
אחרי שעה של קריאה כולם קמו, הוציאו בקבוקי מים והלכנו לאולם ספורט. לאולם היתה צורה של משולש ענק ובתוכו ליד המגרש עמד שולחן אוכל ארוך.
היה ממש מוזר. כשנכנסה המורה לספורט ראיתי שהיא מורה בגלל המשרוקית אבל גם ראיתי שהיא מכשפה בגלל הכובע השחור שלה. 
פתאום היא סגרה את הדלתות וצחקה בקול של מכשפה ואמרה לעמוד בשורה כדי לאכול אותנו. לא ידעתי מה לעשות. אז נזכרתי שיש לי בתיק בקבוק 
של רוטב פלפל חריף מאוד מהפיקניק שהייתי עם המשפחה.הוצאתי אותו ומרחתי על עצמי ועמדתי ראשון בתור וחיכיתי. כשהמורה המכשפה 
הגיעה אלי היא קירבה את הפה שלה כדי לתת בי ביס ומייד התפוצצה. כך ניצלה כל הכיתה ואני חזרתי הביתה.
 
דוד אריה: הרפתקה מותחת ומשעשעת!



אביתר, כיתה ג'4, בי"ס שבטי ישראל, מודיעין:
ינץ ליו יקר אני מאוד אוהב את ספרים שלכה אני מציע לכה אני ישמח אם תכתוב ספר דוד אריה הרים הולנדים
 
דוד אריה: גם אני וגם ינץ שמחים שאתה אוהב את הספרים. אני אשמח אם אתה תכתוב פה באת הרפתקאות מההרים ההולנדים!




רון וינגרטן, כיתה ג'4, בי"ס יגאל אלון, הוד השרון:
פעם אחת כשדוד אריה טייל 
בהריי האטלס הוא ראה 
שפן. השפן היתחיל לדבר ואז אמר לדוד ארייה איפה חבוי אוצר מופלא.
דוד ארייה מיהר על יעדו (יערות השערה).
ולפתע ראה מערה.
במערה היתהמפה אל האוצר אך לפתע תפסו אותו חיזרים.
החייזרים רצו לטגן אותו בתור שניצל!
דוד אריה ניסה לחשוב על פיתרון הוא חשב וחשב ופיתאם צץ במוכו רעיון מבריק
דוד ארייה אמר יש לי מישעלה אחת אחרונה ליפני שתתגנו אותי עם שניצל.
הרובוטים שאלו מה המישאלה דוד אריה ענה לספר להם סיפור.
הרובוטים שיחררו את דוד ארייה ודוד ארייה היתחיל את הסיפור.
הוא סיפר על ילד אחד שהיה משועמם
ולא ידה מה לעשות אז הוא ישב וישב וישב וישב וישב והימשיך לשבת.
לפתע הרובוטים נירדמו דוד ארייה ראה את האוצר ולקח אותו ואז ברח 
לבית שלו וסיפר על ההרפתקה לאחינוו.
 
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומשעשעת!



סהר, כיתה ג'2, בי"ס יגאל אלון,הוד השרון:
יום שישי חודש שבט
שלום דוד אריה ביקרתי אותך היום 
בבית הספר שלי בכל זאת הספרים
שלך יפים כבר קרתי שלוש ספרים שלך
וגם סיפרת לנו על גרורויה ואל רות לא משנה ביי
 
דוד אריה: כן, ינץ סיפר לי שהיה מפגש מהנה מאוד!




רועי, כיתה ב'1, בי"ס אחדות, קרית מוצקין:
דוד אריה בערבות המוסיקה:
ביום רביעי כרגיל ינון לא רצה לשחק איתי
דמקה ואז בא דוד אריה ואמר סיפרתי לכה את הספור שהיתי בערבות המוסיקה
צפריר לא אמר צפריר רוצה שאני אספר
לכה כן אנא צפריר ישבנו שניניו אני
ודוד אריה ואז בא ינון וביקש להצטרף אמרתי כן לינון ינון שמח והיתישב
אתחלנו:ביום אחד ניגנתי אל אורגנית
ובאורגנית היה כפטור מוזר שאף פעם לא ראיתי לחצתי ואז הופיע שאר וניכנסתי
ואז ראיתי ארץ במלא כלי נגינה כמו
גיטרה אורגנית פסנטר טרונבון
ואז ראיתי בית מוזר שנירה כמו 
טרונבון פתחתי ומצאתי שם אורגנית
זזה ודיברה אמר דוד אריה הכלי אכל
את דוד אריה ואז נימצא שם מין
כלים יוצרים בני אדם לכלי נגינה
היה לי סכין שברתי את כל הכלים 
וברכתי ומצאתי מפתח בתוך כלי 
שבור לכחתי ומצאתי תמונה
הסרתי את התמונה ומצאתי קודות על מפתח פתחתי וזה ביקש להא 
צליל לכחתי כלי שבור ואשמתי איתו כול ואז נכנסתי לשאר ואז הגאתי 
בחזרה סוף

.
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!!




חן אלמוג, כיתה ד, בי"ס רמון, מודיעין:
היי ההרפתקה שלי קצת מוזרה ויש דברים שתחשבו שהם לא כל כך אמיתיים :)
בוקר אחד קמתי זה היה שבוע חופש!
אז כמו שאמרתי קמתי בבוקר כהרגלי
אכלתי ארוחת בוקר טעימה שהיה בה ביצת עין ומלא ירקות טריים לאחר הארוחה הלכתי לסופר כי ההורים שלי ביקשו שאביא להם דבש,סוכר,נענע וגבינה צהובה אחרי זה חזרתי הביתה ואמא ביקשה שאביא לשכנה שני תפוזים ובאותו היום הגיעה אלינו שכנה חדשה, טוב בכל אופן הלכתי לשכנה וכשיצאתי מהבית שלה שמעתי קולות מוזרים מהבית של השכנה החדשה והדלת של ביתה היתה פתוחה קצת אז הלכתי להציץ וראיתי אותה עם מתפחת אל הראש מסתובבת מסביב לסיר שחור גדול מאוד ושמאתי אותה צועקת:"הבלה נשרלה בקרלמושה" לא הבנתי מה היא אמרה אבל זה נשמה לי כאילו היא הכינה שיקוי מוזר
אחרי זה חזרתי הביתה וסיפרתי לאמא אבל אמא אמרה:"אני לא חושבת שהיא אמרה את זה את בטח דמיינת". ובעצם אמא לא יודעת מה היא מדברת כי מה שאני ראיתי זה אמיתי מאוד!! מאוחר יותר באותו יום אנחנו כל המשפחה יצאנו למסעדה בתל - אביב מסעדת פסטות ואותו שכנה גם הייתה שם והיא אכלה פסטה רביולי ומממש דיברה אליה
ואמרה לה:"בירונה פישקטלה דיבלדה גרנדה". אז אני אמרתי לאמא:"אמא תראי זאת השכנה שלנו היא מדברת לאוכל שלה בשפה מוזרה". ואמא הסתקלה ואמרה:"חן, חמודה היא בסכך הכל אוכלת ולא מדברת אל הפסטה את בסכך הכל מדמיינת דברים" אמרתי לעצמי בלב אוף משהו לא בסדר כאילו היא נגדי בכל פעם שאני רוצה להראות לאמא מה היא עושה היא מתנהגת רגיל זה ממש מסקרן אותי מה היא בכלל עושה!!!
אמשיך בקרוב....
אה וינץ רק רציתי להגיד לך שאני מאוד אוהבת את הכתיבה שלך וכמו שאתה בטח רואה גם אני מאוד אוהבת לכתוב טוב אני מאוד אוהבת את הספרים שלך תודה ושלום.
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מותחת. אני ממש אשמח לקרוא את ההמשך!! גם ינץ וגם אני שמחים שאת אוהבת את הספרים! תודה!
 


חן, כיתה ג'1, בי"ס יחד גבעת אלה, חנתון:
דוד אריה שחקן כדורגל.
דוד אריה יצא למיגרש הכדורגל ולא הבין למה כולם רבים על הכדור.
הוא נכנס למיגרש ונתן לכל אחד מהשחקנים כדור. הם אמרו לו :מה אתה עושה?דוד אריה אמר שהוא נותן לכל שחקן כדור כדי שלא יריבו .אבל זאת המטרה אמר האיש למה? כדי שהם יבקיעו לשער של הקבוצה היריבה אה אמר דוד אריה וצפה במשחק . חן
 
דוד אריה: הרפתקה מצחיקה מאוד!!



שירה, גן חובה:
הלכתי לקיבוץ, אחרי זה טיילנו, אחרי זה קטפנו תפוזים, אחרי זה אכלנו את התפוזים, ואחרי זה גם אכלנו גלידה ואחרי זה הלכנו הביתה.
 
דוד אריה: יום של הרפתקה מתוקה!



שמוליק, כיתה ד'3, מטולה:
דוד אריה: כולם מוזמנים לקרוא להלן את הפרק הראשון בהרפתקה המרתקת שכתב שמוליק מכיתה ד'3 במטולה:
הרפתקה ראשונה: שמוליק מבקר בעיר האיטית
יום אחד בהיר ומיוחד הלך שמוליק ברחוב. פנה שמאלה, חצה את הכביש, הגיע למדרכה שממול. הוא זכר ששם נמצאת הפיצריה שהוא אוהב אבל להפתעתו היה שם רק דוכן של זמן. שמוליק הסתכל ימנה ושמאלה ושוב ימינה ושוב שמאלה ומדי פעם גם למעלה ולמטה ושוב למעלה עד שכאב לו הצוואר. "ילד, למה אתה מזיז ככה את הראש?" שאל אותו באיטיות מדהימה איש אחד שעבר ברחוב. "אני זוכר שהייתה כאן פיצריה ופתאום היא נעלמה", ענה שמוליק מהר מאוד כי הוא אהב לדבר מהר. "תדבר יותר לאט, בבקשה, אני לא מבין מהר", אמר האיש. "אי-פה א-ני?" שאר שמוליק באיטיות מרשימה. "בעיר האיטית כמובן", ענה האיש, "איפה אתה רוצה להיות?" שאל באיטיות משעממת. שמוליק הלך משם. המכוניות נסעו לאט לאט, כמו צבים עם גלגלים. הוא יכל ממש לעבור בניהן בזמן שהן נוסעות. הילדים במגרש הכדורגל רצו כל כך לאט שהוא עקף אותם בזחילה. שמוליק היה רעב וקנה לעצמו פיצה. למוכר הפיצה לקח הרבה זמן עד שהוא הכניס אותה לחימום קל. שמוליק חשב שכבר ערב אבל מסתבר שגם השעון בעיר הזאת הוא איטי וגם הזמן ממש לא ממהר לשום מקום. "תגיד", אמר שמוליק לילד אחד שפגש בפיצריה והיה דומה ממש למוטי, חבר שלו מהכיתה, "מה הדבר הכי מהיר בעיר האיטית"?. הילד חשב, לאט כמובן וענה, אפילו יותר לאט: "הממ אני חושב שזה המטוס שלנו, הוא טס במהירות של 100 מטר ל-2 דקות. זה ממש מהר". שמוליק צחק. מרוב שהוא צחק מהר הילד חשב שהוא בוכה. בינתיים הפיצה יצאה מהתנור (סוף סוף!). הוא לקח ביס והתחיל ללעוס. מוכר הפיצה נבהל. "אתה אוכל מהר מדי, אתה תיחנק ככה" אמר. שמוליק שילם בכסף איטי ויצא אל הרחוב. האנשים הלו לאט והוא ניסה ללכת כמוהם אבל לא הצליח וכל הזמן עקף אותם. בצומת, בין הרחובות, עמד שוטר. הוא נראה דיי מאיים וקשוח. "ילד, בוא לכאן", אמר לשמוליק. "מה עשיתי?", שאר שמוליק. "אתה זז מהר מדי", ענה השוטר. "אקח אותך לבית הסוהר". שמוליק לא חשב פעמיים והתחיל לרוץ. השוטר רץ אחריו אבל בגלל שהוא רץ באיטיות שמוליק נעלם לו. סוף פרק ראשון...



תמר, כיתה ג' ארץ, בי"ס רמון, מודיעין:
פעם אני הלכתי לחרמון כשירד שלג ובניתי איש משלג החלקתי על הקרח עם שקית ובקיצר ממש נהנתי.
 
דוד אריה: הרפתקה כיפית!



נעה, כיתה ג'1, בי"ס נוה נאמן, הוד השרון:
היי אני מתרגשת אני הולכת לפגוש אותך בשבוע הבא ויש לי את כל הספרים שלך ואינ נהנת מאוד ואתה סופר הבית שלנו איזה כיף מקווה לראות אותך להתראות 
 
דוד אריה: איזה כיף! את כמובן מתכוונת לניץ ,ולא אלי. אבל אני מאוד נרגש מכך שאת אוהבת את הספרים!


תמר אורעד, כיתה ג'1, בי"ס רמון, מודיעין:
פעם הלכתי לצימר ועשיתי טיול גיפים וניכנסתי לזקוזי
 
דוד אריה: :)))



איתי נחום, כיתה ב'1, בי"ס הניסויי ארגנטינה, ירושלים:
פעם דוד אריה הלך לטיל בהרי ישראל, בעיר חופריה שהבתים בה הם מנהרות. כל הבתים שבעיר חופריה היו חפורים מתחת לאדמה חוץ מהארמון של המלכה. הארמון של המלכה היה גדול מאוד. דוד אריה בנה את האוהל שלו, והאנשים של העיר חופריה התפלאו. ואמרו בליבם מה הוא עושה, הם קראו למלכה שלהם, המלכה שאלה את דוד אריה מה אתה עושה. דוד אריה ענה לה אני בונה את הבית שלי, המלכה ענתה לדוד אריה אתה בונה את הבית שלך, דוד אריה אמר לה כן אני בונה את הבית שלי. המלכה צחקה ואמרה לדוד אריה פה לא בונים את הבתים שלנו , דוד אריה שאל אז איפה בונים את הבתים שלנו. המלכה אמרה לדוד אריה לא בונים את הבתים שלנו חופרים אותם. דוד אריה שאל באמת חופרים את הבתים? המלכה הנהנה לדוד אריה דוד אריה בסוף הלך מהעיר חופריה הסוף.
 
דוד אריה: הרפתקה מעניינת ביותר!



רתם:
היי דוד אריה,
אני לא ממש חושבת שיש לי הרפתקה מסעירה כל כך כמו ההרפתקאות היפות שכתבו לך כאן אבל... מה שהצלחתי הצלחתי:)
יותר טוב מכלום.....
אז מתחילים!:
דוד אריה קם בבוקר והסתכל מסביבו. עוד יום להרפתקה! 
הוא התחיל לנסוע באוטובוס הצהוב שלו (המצאה קטנה שלי!) וזימזם לו שיר שנקרא "דוד אריה הוא דוד נפלא". פתאום הוא ראה עץ. עץ יפה ומיוחד שנראה כאילו הוא חי שם מיליוני שנים, אבל הוא לא היה רגיל, הוא היה מכשף! הוא צמח מתוך בית עם גג אדם ומוזר. הוא התחיל לטפס עליו. הוא הגיע לצמרת ולעיניו נגלתה ממלכה שבילתי אפשרי לראות אותה מהאדמה. זה כמו שתסתכלו לצד ימין ותראו יער ובצד שמאל יהיה שדה. 
אז עד כאן:) 
המשך ב.... יהיה המשך?! דוד אריה תחליט אתה! אולי תחלום את ההמשך בלילה ותכתוב לך בבוקר?! אם תאהב אז אני אשמח מאוד! אזני גם מאוד אשמח אם תכתוב לי בתגובה שלך מה אהבת ומה לא אהבת מה תוסיף ומה תוריד הכל!!!!! 
אקבל את התגובה בשימחה! 
רתם
 
דוד אריה: זו התחלה של הרפתקה מרתקת! לא הייתי משנה שום דבר. רק הייתי רוצה לקרוא את ההמשך!


און לוי, כיתה ב, בי"ס קציר, קציר:
"דוד אריה בארץ המסכים"
כשאני וינון שיחקנו באייפון של אמא ואבא, דוד אריה ניכנס לפתע וראה את האייפון ואמר: אה האייפון אני זוכר שרק המציאו את האייפון. זה היה בשנת 2006 ואני זוכר שפעם כשטיילתי בקציר ופתאום הופיע שער מימדי שמשך אותי לתוכו. וכשהיסתכלתי מיסביב לא האמנתי למראה עיניי. כל הבינינים והאנשים היו מאייפונים ואייפודים. מתינוק ועד קשיש. ראיתי אנשים שהיתקשרו וראיתי ששיחקו. ופתאום ראיתי מסך גדול. הבנתי שזה הארמון שבו גר מלך האייפונים והאייפודים וליד עמדו עשרה שומרים עם כידונים דיגיטלים. כשהגיע הערב הירח היה מרובע הוא היה אייפד. ואז נירדמתי. אבל דוד אריה מה קרה כשהיתעוררת ? שהיתעוררתי ראיתי מסך אייפון שחור ואייפון לבן ואייפוד שחור הבנתי שזה המלך המלכה והנסיך. המלך אמר: עליך להענש שאינך אייפון בממלכה שלי. הנסיך אמר: צריך לחתוך את גרונו .והמלכה אמרה: ואז נקבור אותו. אחר כך באו שני אייפונים והם לקחו אותי למנסרה. בדיוק עלה במוחי רעיון .אמרתי למלך שיעצור את הניסור. הוצאתי את הטלפון שלי המלך היתפלא ואמרתי: אם תשחרר אותי תקבל את האייפון שלי. המלך התלבט היתפללתי לכן המלך אמר... בסדר ירדה לי אבן מהלב כשהוא אמר את זה והמשכתי בדרכי החוצה מארץ המסכים. 
 
דוד אריה: הרפתקה מסעירה, מפחידה וגם משעשעת!

ליאור בן ארי, בי"ס תאנה, חיפה:
לפני כחמש שנים ביקרתי בדרום פרלנקה , לא היה לי שם חברים והרגשתי נבוך .
 
דוד אריה: הרפתקה מסקרנת. אשמח לקרוא עוד על הרפתקאותיך בדרום פרלנקה.



שקד, כיתה ד'2, בי"ס עין הקורא, ראשון לציון:
דוד אריה במערת הערפדים
דוד אריה מטייל ביערות הגשם פתאום 
הוא רואה מערה הוא נכנס עליה,
שהוא נכנס ערפדים לוכדים אותו ומביאים
אותו לפרופסור חקריני וחקריני ערפדית 
היא רצתה להוציא מדוד אריה את כל הדם עד שהוא ימות היא שמה אותו בקופסה וביום למוחורת היא תוציא 
מימנו את כל הדם הוא לא ידע מה 
לעשות הוא ראה שם ציפורים מלאי דם מתים הוא הצליח לברוח אבל חקריני ראתה אותו ורדפה אחריו
הוא היתחבא וחקריני לא מצאה אותו עד שהגיע הביתה על עורב וסיפר 
לנכדיו את סיפורו המרתק.
יש לי עוד הרפתקאות שכתבתי
קראו אותם
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה! תודה!



ירין, כיתה ג'1, בי"ס עין הקורא, ראשון לציון:
שלום ינץ לוי אני נהנתי מאוד לראות אותך בבית הספר עין הקורא גם למדתי המון על הספרים שלך ועל אך אתה יתחלתה להיות ספרן אני שמחה שבאתה לבית הספר שלי 
ממני
ירין :)
 
דוד אריה: איזה כיף שנהנית!


קרין, כיתה ג'2, בי"ס שזר:
שהייתי קטנה היה לי אחות ואח ותמיד הם רוצה להזיק אותי ואימא שלי אמרה שהיא משכימה אז אבא שלי אמר שפעם אחותי תחזיק אותי ופעם אחי יחזיק אותי . וזה היה חוויה שאהבתי
 
 דוד אריה: איזו הרפתקה חמימה ונעימה!



אביב, כיתה ה'2, בי"ס אלון, חיפה: 
ההרפתקה שתקרא לי שאני יפגעש 
הרבה מאוד חתולים בעל החיים שאני לא אוהבת וכול יקפצו עליי 
 
דוד אריה: :))



שיראל, כיתה ב'2, בי"ס בן צבי, רמלה:
יום אחד היה דוד אריה הוא היה בארבות רומניה והוא נפל אל הראש
 
דוד אריה: :))



שלו, כיתה ג מטאור, בי"ס רמון:
אני מעריצה את הרפתקאות דוד אריה קראתי את כולם ונהנתי רוצים ספר חדש ויפה מאוד של הרפתקאות דוד אריה ממני שלו המעריצה של דוד אריה 
 
דוד אריה: איזה כיף! תודה!


מיכל, כיתה ג מטאור, בי"ס רמון, דוד גוריון:
אני הכי אהבתי את הספר הרפתקאות דוד אריה בגונגל הסבירי אבל גם את הספרים האחרים
 
דוד אריה: איזה כיף!



הדר ענבר, כיתה ג'2, בי"ס קשת, מודיעין:
דוד אריה נעלם
ביום רביעי דוד אריה בה לבקר אותנו ודרך הגו קוראים לי צפריר ולאח שלי
קוראים ינון ולדוד אריה אתם גבר אתם יודעים קוראים לו דוד אריה.
היום בבית ספר היה שיעור שאני ממש שונא שיעור עיברית. הרגשתי שאני צריך להאלם. אמרתי למורה: המורה אני חולם לעלם . כול הכיתה צחקה:
צפריר רוצה לעלם אין לך לאן לעלם.
אחרי הלימודים ינון שמה מיפה לעוזן מיפה לעוזן את מה שקרה וינון ליגלג:
מאיין הראיון המטופש הזה ? אניתי לו השיעור משעמם. בידיוק הגתי הביתה ראיתי את דוד אריה. הוא אמר : מה שלומך . אניתי צחקו אלי . למה ? אמר דוד אריה. אניתי :אמרתי למורה שאני רוצה לעלם.
אתה יודע שאניגם נעלמתי אבל בלי קוונה. באמת . אמרתי .זה קרה בצפון יפן. אווהו יפן. אמרתי .מה קרה לך שם. אמרתי .מכשף כישף בלי קוונה.אמרתי בלי קוונה . למה ?מה עשה לך? הוא עלם אותי . לאן? למקום יפיפה . באי יפה וגדול. איך סרדתה ? היה שם המון בתים המון אנשים . מה קרה לך שם ? הוא המכשף עשה אותי בילתי נרא . בילתי
נרא שוב פעם אנשים נטקעו בי . איך חזרתה להצמך ? המכשף עשה קישוף וחזרתי ליפן עשיתי קצת שופינג וחזרתי לארץ
 
דוד אריה: הרפתקה מרגשת, מסעירה וגם משעשעת (שופינג! ).



לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס אפק, קריית אתא:
דוד אריה תיחתוב אוד סיפור עלי לינוי קבקוב
 
דוד אריה: אני בטוח שאם את תכתבי את זה – זה ייצא נפלא!



שירה, כיתה ג'3, בי"ס אורנים, רמת השרון:
אני מזה שמחה שהתחלתי לקרוא את דוד אריה בהתחלה חשבתי זה סתם ספר עלוב. אבל לפי מה שלמדתי" לא שופטים ספר לפי הכריכה".אם לא הייתי מנסה לקרוא את דוד אריה לא הייתי באתר הזה.אני רוצה לספר לכם על מה שחוויתישקראתי את הספרים של ינץ לוי.בהתחלה קראתי את הספר: דוד אריה במדבר השוויצרי אחר כך: דוד אריה בערבות רומניה אחר כך: דוד אריה בקוטב המערבי ואחרון דוד אריה בג''נגל הסיברי. ינץ ליו זה לשכבת ג''. ואני בג''3 ראיתי אותו איש צעיר גבוהה ונאה."ומי שלא מכיר אותי קוראים לי דוד אריה". הוא גם חתם לי על הספר וגם הקדשה. הסוף.
 
דוד אריה: איזה מרגש! תודה מינץ וממני!



עמרי, כיתה ב'2, בי"ס נטעים, תל אביב וגבעתיים:
דוד אריה יצא אל הים הכתום 
פתאום, הוא פגש מפלצת ענקית בעלת 9 ראשים כמו הידרה
כול הדגים פחדו שמפלצת הים הכתום תפגע בהם 
מפלצת הים רצתה לתקוף את דוד אריה אך הוא סיפר לה סיפורים, המפלצת נרגעה והדגים שמחו. 
הסוף
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה!



טליה תמיר, כיתה ד'2, בי"ס לב טוב, הרצליה:
היי ינץ יש לי איתך מיפגש מחר ביום שני איזה כיף!
בנתיים אני בודקת עליך ואל דוד אריה באתר וכותבת שאלות שאותם 
אשאל מחר איזה כיף!

אז ככה ביי ביי ינץ ודוד אריה
 
דוד אריה: שמעתי שהיה מפגש נפלא! איזה כיף!



עדי הנדלמן, כיתה ג, בי"ס רמון, מודיעין:
שלום דוד אריה הינה הסיפור יום רביעי היום אמא אמרה לי להיתלבש לחוג גודו אמרתי לה אמא אני לא רוצה ללכת לחוג ובידיוק ניכנס דוד אריה ואמר גם לי היה פעם חוג אבל חוג מיוחד במינו ווא באמת כן היה לי חוג איך אפשר לטוס לחלל ההיתי מצוין נתנו לי גביעים אני רוצה ליהיות כמוך.
 
דוד אריה: לטוס לחלל – זו הרפתקה מסעירה!




נועה, כיתה ג, בי"ס שזר,הרצליה:
ביום אחד הגעתי לממלכת המרשמלו
והיו שם הרבה דברים ממרשמלו. היה שם מקפצה, גלגל ענק והיה שם דוכן ממרשמלו ובתוכו היה רובוט שנותן מרשמלו מצופים בשוקולד בחינם.
אחרי שאכלתי הרבה מרשמלו היה מאוחר והיה צריך לחזור הביתה אז חזרתי הביתה ואז גיליתי שזה היה חלום לא מציאותי
כתבה: נועה

דוד אריה: איזו הרפתקה מתוקה!


רון, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
פעם בארץ רחוקה אני הלכתי ללונה פראק.אכלתי פלאפל שיחקתי בג''ימבורי.קפצתי במקפצה עפתי ושברתי את ההראש
 
דוד אריה: אוי! נשמע כמו הרפתקה שתחילתה מהנה אבל סופה כאוב!



רז, כיתה ד, בי"ס אלון, הרצליה:
ממלכת הממתקים מאת רז שתינברג
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
יום אחד טילתי עם אמא שלי וראינו עולם של ממתקים אמרתי לאמא שלי:אולי ניכנס לשם אני מאמינה שיהיה כיף. אמא אמרה :טוב אולי גם אני יקנה לך סוכריה מצופה בשוקולד. וניכנסנו לשם היה שמה מיגלשת של מים והיא היתה מי שוקולד, מי סוכריות ציבעוניות וגם אוראו. גם היתה שם בובה שמביאה ממתקים ושוקולדים. אמרתי לאמא: את אמרת שתיקני לי סוכריה בצופה בשוקולד אמא אמרה: אה נכון והיא קנתה לי והלכנו הביתה באושר ואושר!!!!!!!!!!!!!
 
דוד אריה: הרפתקה מתוקה וקסומה!


נועה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
 נועה אני רוצה לשפר לכם את הספר עולם הממתקים אני מספרת חצי כי הוא ספר מאוד ארוך. אוקיי רוצים להתחיל? אתם לא רוצים אני אל יספר אה אתם כן רוצים פשוט אני לא שומעת מהמחשב אוקיי עולם הממתקים הוא ספר שאני אמצתי סבבה אני לא יודעת איך לספר אז אני ימציא היו היה ילד ושמו איתן הוא היה ילד שובב ואהב מאוד שוקולד לא סתם שוקולד שוקולד חלב עם סוכריות אני אמרתי שאני לא מספרת את כל הסיפור זהוא הוא אני יודעת שהוא מרתק מה לעשות אני לא יכולה תיקראו באצמכם
 
דוד אריה: גם אני אוהב שוקולד.


נועה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה אני ראיתי את הדבר הב=נוראי בעולם הוא אריה שרוצה לטרוף מישהוא זה היה הדבר הכי מפחיד שיש בעולם זה היה נוראי ממש נוראי אני רציתי לברוח אבל אמא שלי רצתה להישאר ליראות מה קרה לאיש אם הוא ניבלה או שהוא נישאר בחיים תנחש מה הוא לא נישאר בחיים הוא ניתרף איזה מפחיד זה היה נכון אימלה אני כימאת בחיתי לא נורה זה ניגמר בטוב כי הזמינו אמבולנס והילד אדיין נישאר בחיים
 
דוד אריה: הרפתקה מבהילה עם סוף טוב!



משי מולכו, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה שלום אני בכרתי ליכתוב לך מיכתב אז ככה יש לי את כל סידרת סיפרי דוד אריה אני ממליצה את ספריך לחברותי התובות והלא תובות אני מתה עליך!!!!!!!!!!!!!! כיתתי ניפגשת איתך ביום חמישי הקרוב אז ניפגש משי מולכו ג2 בית ספר שז"ר הרצליה.
 
דוד אריה: איזה כיף! תודה! אתם כנראה פגשתם את ינץ, ולא אותי. מקווה שנהניתם!


אביגיל גולדברג, כיתה ג'3, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד גון ואמילי [ הגרסה המיזופת לדוד אריה
זה היה סתם יום בחופש פסח 
אמילי צווחה משעממם 
כמעט הכל סגור בגלל ליל הסדר
אבל דבר כן היהיה כיף דוד גון יספר עוד פעם סיפור על מדינה או אי מוזרים
אגב אמילי היתה עולה חדשה מאמריקה ומאוד שמחה שהגיע הפסח ההוא בגלל שיש לה אח תינוק קטן בן 10 חודשים ויש לה אחות גדולה בת 14
ששנואת למצוא את האפיקומן והיא 
היתה בת 6 כהגיעה לליל הסדר ההוא מאוד שמחה היא באה לדוד ישר והוא סיפר פעם אחת ביקרתי בסומאה מדינה מאוד מגניבה וכל הנשים לבושות חציאות עם פרחים
 
דוד אריה: :))


מיה, כיתה ג, בי"ס תפוז, פרדסיה:
דוד אריה
זאת שאלה
כמה זמן לקח לך לכתובספר?
 
דוד אריה: אני אישית לא כותב ספרים, אלא יוצא להרפתקאות. ינץ כותב אותן בספרים. הפניתי את השאלה לינץ והוא אמר שיש ספרים שלוקח יותר זמן לכתוב ויש כאלה שפחות. על כל אחד מספרי הרפתקאותי עבדו בערך שנה.



ליאור חפיץ, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
באולנדו אליתי על רקבת בתמן
וכול פעם בתמן בה בפרצופים מפחידים נולדתי בארצות אברית
 
דוד אריה: רכבת ופרצופים מפחידים – זאת הרפתקה!



ליה כהן, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
לפני כחצי שנה בארך אני והמשפחה
שלי יצאנו למפלי דודן בתורכיה
ראינו מפלים ונתיפים לאחר מכן
אצרנו לאכול הלכנו למלון וכך הסתים הטיול.
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מהנה!



שירה, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
הכל קרה שנסעתי לירושלים לטיול עם משפחתי. שם הלכתי "למוזיאון המדע". וראיתי תמונה, שמסתכלים במרקזה אז נראה שהיא מסתובבת במעגלים. 
וראיתי עוד המון דברים אבל רציתי לספר לכם על ההרפתקה הזאת. :)
 
דוד אריה: תמונה זזה – זו הרפתקה!


ארז, כיתה ג'1, בי"ס יחד, ציפורי:
הרפתקה דוד אריה במידבר
 
דוד אריה: :))



נועה בוהדנה, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה
מה אהבתי בספר ולמה אמליץ עליו?
אני ואמא הלכנו וראינו עולם של ממתקים אני ואמא שמחנו ונכסנו לעולם הממתקים ואכלנו כמעט רת כל הממתקים. שווה לכם לקרא את הסיפור עולם הממתקים מאת נועה בוהדנה. ואני סופרת
 
דוד אריה: :))


ליהיא, כיתה ג'1, בי"ס גן רווה, גאליה:
רציתי לשאול שאלה, מה פרוש של השם שלך ינץ?

דוד אריה: פירוש השם ינץ הוא יפרח ויזרח. זה מלשון ניצן.



אופיר, כיתה ג'2, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה היקר
היה לי מאוד כיף לקרוא את הספרים
שלך מרוב שהיה לי כיף קראתי 
את הספרים שלך מ 1 עד 4
נהנתי מאוד 
אופיר חיים
 
דוד אריה: איזה כיף!


נועה אופק, כיתה ג'1, בי"ס שזר, הרצליה:
דוד אריה במדבר השוקולד ---------- יום אחד הלכתי למדבר השוקולד ראיתי אמוני הרים מכוסים בשוקולד. וראיתי מקפצה מקצפת.היה לי מוזר כי חשבתי שהכול מישוקולד קפצתי על המקצפה והיא נישברה רק החלק עם הקצפת וראיתי שוקולד אבל לבן ליקקתי אותו. זה לא היה שוקולד רגיל הוא היה בטעם חלב.המלך של המדבר הסיר עלי עונש כי הוא שילם על זה הרבה כסף אבל מישוקולד הוא הסיר אלי עונש רציני הוא רצה ליטבול אותי בשוקולד חם.ניבאלתי מאוד ורציתי ליבקות אבל היה לי רעוין המוחי היה לי צינצנת חמוצים ועם מערבבים שוקולד חם עם חמוצים מקבלים גוש דביק בימיוחד.שיוצר כדור ענקי של המלך שוקולד מריר. המלך נידעם גם המשרטים היה לי עוד רעיון אם אני יכסה את המקפצה השבורה בגוש אני אצור מקפצה חדשה כול תושבי העיר שמחו וקפצו. המלך הכתיר אותי למלך הראשירציתי מאוד אבל אמרתי שאני חייב למהר לביתי כי אני חייב לאכול ארוחת צהוריים כולם הריאו לי ואז הלחתי
 
דוד אריה: הרפתקה מסעירה ומתוקה!



זהר, כיתה ד, בי"ס עין אקורה, ראשון לציון:
שלום ינץ לוי,
יש לי שאלה בקשה שימך.
למה קוראים לך ינץ?
נ"ב נהנתי מאוד מאמיפגש .
 
דוד אריה: ינץ מוסר שפירוש שמו הוא יפרח ויזרח. קראו לו כך כי הוריו רצו שהוא יפרח ויזרח





רון ,כיתה ב, קיבוץ אפק:
דוד אריה חצי נמר חצי בן אדם
דוד אריה חשב שעוקבים אחריו ופיתאום ראה שהוא עוקב אחרי עצמו דוד אריה רצה מלפפון והנמר רצה בשר צלוי הנמר ראה שגם דוד אריה הוא בשר צלוי הנמר רצה ליטרוף את דןד ארה בקום זה הנמר אכל את המלפפון והנמר אמר המלפפון טעים בחמישה מי בשר וגם מרשמלו יותר טעים מבשר צלוי דוד 
 
דוד אריה: איזו הרפתקה נהדרת – גם מפחידה וגם מצחיקה!



עדי כהן, כיתה ב'2, קיבוץ אפק:
צפריר בארץ החלומות
יום אחד התעוררתי בבוקר ואכלתי קורנפלקס והמנורה נישרפה כשדוד אריה בה אני שאלתי אותו אם הוא רוצה לשמוע את החלום שלי. דוד אריה ענה כן ואז סיפרתי לו בחלום שלי יש לי יום הלדת בפורים הבנים הכינו מתנה משותפת והבנות גם הןהכינו מתנה משותפת מהבנים קבלתי רובוט עם גלגלים ומהבנות קבלתי בבות ברטצ'' עם מכוניות לפתע הסתיים החלום ונדלק האור סוף 
 
דוד אריה: הרפתקה בתוך חלום וחלום בתוך הרפתקה. יפה!



רון כהן,כיתה ב, קיבוץ אפק:
דוד אריה חצי נמר חצי בן אדם
דוד אריה הרגיש שעוקבים אחריו הוא הביט אחורה כל הזמן ולא ראה דבר לפתע הבין שהוא עוקב אחרי עצמו דוד אחרי היה מאוד רעב הוא פתח את המקרר וראה מלפפון ואילו הנמר שבו רצה בשר צלוי הנמר אכל לדוד אריה את המלפפון למרות שרצה לאכול את דוד אריה כי הוא נראה כמו בשר צלוי לדוד אחרי היה קשה לריב עם עצמו פעם עם הנמר ופעם עם דוד אריה היה צמחוני ולכן החליט שהוא צריך להפרד מהנמר שבו בכל דרך אפשרית כי הוא לא אהב בשר בכלל 
דוד אריה פתח את המקרר ואכל את כל הירקות שהיו במקרר בכדי להוכיח לעצמו שהוא צמחוני ושהוא נשאר רק דוד אריה 
 
דוד אריה: הרפתקה מקסימה!


לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
יום הכד הלכתי למקום ושמו תורקיאה אני פחדתי בגלל שה אני אשרכראאללייתת ולא ידו שאני אשראלית דוד אריה אתה משאשאה ומצחיק ללייינננוווייי אתה מבבבבביןןן משאו אתה יודאה שבגן ילדודס יש גננת מחושמלת לא ולא לא מגלה את האמשך לינוי קבקוב
 
דוד אריה: גננת מחושמלת – זה מסקרן!

לינוי, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
שלום אני רוצה לשפר לכם משאו מצחיק סבתא של ילד אלחו לתחנת אותו בוס ו לילד נפלה אנאל והוא אמר לסבתא שלו תרימי ל את הנאליים ואי אמרה לא הסור לאראים דברים מאריצפה נחון מצחיק ואני רוצה לספר אל החותי יסמין קבקוב ויש לי חברה ושמה הראל כהן ויש לי חבר ושמו תמיר ספיבק וקולנו שתם חברים טובים ושלי אזות שפיחדה מאה נאלאים אה מפחידות נחי הארנב לינוי קבקוב כמה זה100 - 123 
 
דוד אריה: מצחיק!



יסמין קבקוב, גן ילדודס, קרית אתא:
ביום שני אילבוש מיחנשאים ונאלאים דוד אריה אתה חושד ממני משאו לא ללא ב"ס אפק אתה מקיר את תמיר ספיבק ולינוי קבקוב זו אני קתבתי ולא יסמין החותי
 
דוד אריה: :)))



נטע דריימן, כיתה ד'1, בי"ס עידנים, מודיעין:
לדוד אריה היקר,
אני אוהבת את כל הספרים שלך.
אני ממש רוצה שיצא גם ספר חמישי ,שישי ,שבעי וני!!!
יש לי את כל הספרים שלך וקראתי את כולם!!!!
 
דוד אריה: איזה מרגש! תודה!



נטע דריימן, כיתה ד'1, בי"ס עידנים, מודיעין:
לדוד אריה היקר
אני רוצה להציא לך רעיון לפרק אחד בספר חדש [אם תרצה לעשות עוד ספר אושלא תאהב תרעיון שלי]
שאתה מספר לצפריר וינון על שטיילת 
באפריקה הקפוא מגשת מכשפה אידינית שמדברת אידינית אז לא הבנת כלום והיא שגרה אותך לחלל באזרת הכוחות שלה ואת ההמשך אתה תחלית.....
אני מקווה שאהבת את הרעין.
 
דוד אריה: אני מאוד אוהב את הרעיון ואני אשמח שתכתבי אותו פה באתר – זו הרפתקה שלך!
 

לינוי, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
שלום דוד אריה בן כמה אתה לינוי קבקוב יש לי חברה ושמה הראל כהן הי נורה טובה ויש לי נאליים מפחידות
 
דוד אריה: בספר הקרוב תהיה הרפתקה בנוגע לגיל שלי. צריך לחכות שהוא יתפרסם!


מלי, בי"ס מפלסים, קריית ים:
איך היה לירשום את הספרים ומתי יתפרסם הספר הבא
 
דוד אריה: האמת אני איני כותב את הספרים. אני יוצא להרפתקאות ואילו ינץ לוי כותב אותן בספרים. אני מאוד אוהב לצאת להרפתאות!! הספר הבא יתפרסם בקרוב, ככל הנראה לקראת סוף שנת הלימודים.
 
יסמין קבקוב, גן ילדודס, קרית אתא:
צילי וגילי יצו לתיל ופיתאום אם ראו לא הומרת לתאתראות דוד אריה
 
דוד אריה: טיול נעים!


תמיר ספיבק, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אאיתי בחי פרק וראיתי  את דוד אריה ואו בה בלבוש מצחיק ואז לינוי קבקוב שאלה מה בתה קחה רוצה את האמשך
 
דוד אריה: :))

לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אתה לא הונה לי תאנה לי התה תאסה שאני יוחל ליחתוב קבר
 
דוד אריה: הנה אני עונה! בה!

לינוי קבקוב, כיתה ב, בי"ס קיבוץ אפק, קרית אתא:
אאיתי בגן חיות ו איה תינוקות ולא חיות נחון מוזר כמה זה 2-2=
 
דוד אריה: באמת הרפתקה מוזרה!


ארז, כיתה ד'1, בי"ס גורדון, בת ים:
יום אחד דוד אריה שמע על אגדה שחשב שהיא אמיתית שמסופר בא על שיקוי שמצמיח שערות בראש במהירות האור. הוא כמובן רצה את השיקוי הזה אך לא ידע איפה נמצא השיקוי,אז הוא התחיל לחפש במקומות שלא חשבו עליהם אפילו בשירותים של הבית שלו,אך הוא לא מצא לכן התחיל לחפש כל אחד שמכיר את השיקוי הזה וחשב שהם ידעו הוא שאל את כולם,אך אף אחד לא ידע איפה נמצא השיקוי,עד שהתעצבן שהתחיל לשאול חיות.כמו חתול,כלב ואפילו עכבר עד ששאל גוק אבל אף אחד מהם לא ידע כי חיות לא מדברים.ואחרי שבוע ניגש אליו אריה ואמר לו איפה נמצא השיקוי,הוא כמובן נבהל בהתחלה מהאריה עד שנרגע האריה אמר לו השיקוי שחיפשת נמצא בחלל,בחלל התפלא דוד אריה,מכייון שאין לו חללית ודלק לחללית,אמר לאריה האריה השיב לו במתנה חללית ודלק ,לאחר שבדק דוד אריה את החללית הוא טס לחלל לחפש את השיקוי המדהים הזה, לאחר שבוע של חיפושים,מצא דוד אריה את השיקוי ושתה אותו אך הייתה בעיה,בעיה רצינית היער שלו צמח יותר מידי ואי אפשר ולגזור אותו,דוד אריה נרגז וטס במהירות הקול לכדור הארץ לנסות להוריד את השיער,בהתחלה הוא שאל את מי שסיפר לו את האגדה והשיב לו:אה נכון שחכתי להגיד שהשיקוי מקולל,מקולל אמר דוד אריה בכעס,וצעק עד כולם אמרו לו להפסיק , ומי שסיפר לו את האגדה היה איש מיסתורי לכן דוד אריה לא ידע את שמו,וסיפר לו בחזרה לדוד אריה אך יש שיקוי שהוא נגד הקללה של היער שלך ונעלם בתדהמה,דוד אריה הפעם חיפש יותר זמן משחיפש מקודם,אך לא מצא ודוד אריה התיאש, עד שלפתע הופיע ערפל כבד שבוא נמצא קוסם עם השיקוי שאמר לדוד אריה:עם תעשה כדבריי אתן לך את שיקוי נגד של הקללה,כן כן אמר דוד אריה ,אז הקוסם התחיל לחלק לו פקודות כמו להביא לו מיץ והמון דברים שהוא אהב אך היו דרישות מסוכנות כמו להופיע על חוט מתחת לנמרים, אך למזל דוד אריה הוא שרד וקיבל את שיקוי ונגד ולמד משהו חשוב שאסור לסמוך על אנשים אנחנו לא ואסור לשתות שלא בטוחים בהם הסוף.
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מסעירה – גם אני וגם ארבע השערות שלי נהנינו לקרוא אותה!

דנה, כיתה ד'2, בי"ס גורדון, בת ים:
פעם את הלכתי לטייל פיתאום אני רואה מלה נחשים עכבישים וחולדות ואני אומרת לאצמי איך אני אצא מיקן חשבתי וחשבתי לא ידעתי מה לעשות אמרתי לעצמי אני חיבת לחשובאמרתי אני איכך את האבנים שלי יאשה שביל ואלך אבל בסוף להיצלחתי ביגלל ש האבנים היו כבדים מאוד ניכשלתי ראיתי חותים תלואים אמרתי אני היתנדנדד עליהם ןהעבור מממהליהם לא היצלחתי ניקרא החות אמרתי לעצמי יאלה אמרתי לעצמי הלך כיאלו אין כלום אלכתי ואברתי אותם ובסוף אלכתי הביתה בשלום סוף
 
דוד אריה: איזו הרפתקה מפחידה! מזל שהסוף טוב!